ביום שני, 20.7.2009, חיכינו אופיר, שגיא ואני (תמיר) לסיגל שתחזור מהעבודה מוקדם יותר כדי לקנות תיקים לאופיר ולשגיא לקראת שנת הלימודים. כששמתי לב שסיגל אינה מגיעה ניסיתי להשיג אותה בעבודה ובנייד ללא הצלחה. תיארתי לעצמי שסיגל עסוקה או שאינה יכולה לענות, לא תיארתי לעצמי שבאותה עת סיגל מוטלת חסרת הכרה בעבודה.
סיגל איבדה את ההכרה בעבודה בשעות אחר הצהריים. כשדינה נוף (המנהלת הישירה) התקשרה והודיעה שסיגל נפלה ולא יודעים מה יש לה ומסיעים אותה לבית החולים חשבתי שכנראה נפלה וקיבלה מכה ברגל או בגב.
נזכרתי שבחודש הקודם נסעתי אחרי האמבולנס לאיכילוב כשסיגל התאשפזה לאחר שחלתה בשפעת החזירים והאמנתי שגם הפעם זה יעבור מהר ובשלום.
כשסיגל נמצאה מחוסרת הכרה הרופא הראשון שהגיע היה חבר לעבודה, שהיה קרוב מאוד לסיגל, ד"ר גבי פולאק. סיגל חזרה להכרה באמבולנס ואף הצליחה למסור פרטים אישיים. יש נחמה מועטה בכך שלפחות ברגעיה האחרונים סיגל ראתה מולה את גבי ולא מישהו זר.
חיכיתי לסיגל במיון באיכילוב, כשהגיעה זכינו לראות אחד את השני ולו למספר שניות מועט לפני שסיגל איבדה את ההכרה לתמיד. היה נראה כאילו סיגל הצליחה להחזיק מעמד רק כדי שנוכל להיפרד.
במיון הובהלה סיגל לבדיקת CT לראש, במהלכו נאלצו הרופאים לבצע פעולות החיאה של כחצי שעה עד שהצליחו להחזיר את פעימות הלב, אך הנזק מהדימום המוחי, שהביא לקריסת הלב, גרם לנזק בלתי הפיך לגזע המוח.
במשך ארבעה ימים הייתה סיגל מחוסרת הכרה בטיפול נמרץ. כולנו חיכינו לנס... שיחזיר לנו אותה, למרות שהיה ברור שאין כל סיכוי. אינני מופתע כי בימים אלו הצליחה סיגל, שתמיד הייתה חזקה ואיתנה, להחזיק מעמד, רק בשבילנו המשפחה והחברים, כדי שנוכל להיפרד. זה כל כך מתאים לאופי שלה, לאחריות הרבה שהיתה לה... לתת לנו להיפרד.
במשך אותם ארבעה ימים הגיעו לבקר והיו לצידנו, כל הזמן, משפחה,חברים, דינה נוף וגבי פולאק. רובם למעשה הגיעו להיפרד, אך לא איבדו תקווה ולו לרגע שיקרה משהו טוב...
דאגנו להביא רופאים מבית החולים ומחוצה לו שיחוו דעה נוספת לגבי מצבה של סיגל, אך לשוא. פרופ' הדני הבהיר בצורה הברורה ביותר את מה שכולם ניסו לעשות בעדינות, שמבחינתו סיגל כבר איננה בין החיים. לאחר מכן הסביר פרופ' הדני מדוע ומהן הבדיקות ותוצאותיהן ומהם הכללים וההגדרות לגבי הגדרת חולה כמת מוות מוחי.
ביום שישי 24/07/2009, בשעה 12:30, לאחר ארבעה ימים בהם הייתה סיגל מחוסרת הכרה נקבע מוות מוחי.
סיגל נפטרה מדימום מוחי מסיבי שנגרם, ככל הנראה, ממפרצת (אנוריזמה).
מיום זה חיינו אינם כבעבר.
במותה הצילה סיגל את חייהם של שלושה אנשים ואת מאור עיניהם של שלושה אנשים נוספים.
לקריאה על הנושאים הבאים לחץ: